לחזור
לעצמך.

לא פתחתי סטודיו כי חלמתי להיות בעלת סטודיו. בהתחלה בכלל רק רציתי לתרגל.

הכרתי יוגה בצבא, בתקופה שבה הייתי מפקדת פלוגה. אחרי 7 באוקטובר חזרתי לתרגול בתקופה הכי אינטנסיבית בחיים שלי. בין האחריות על חיילים, מלונות, פינוי, והמציאות שהשתנתה ביום אחד — מצאתי ביוגה שעה אחת שבה אפשר פשוט לנשום.

בהמשך התחלתי להעביר לחיילים שלי שעה של תרגול בשבוע. לא כמדריכה מוסמכת, אלא פשוט כי רציתי לתת להם שעה אחת של שקט בתוך כל הכאוס.

אחרי השחרור נסעתי להודו. תוך זמן קצר מצאתי את עצמי עושה הכשרות, לומדת, מתרגלת ומלמדת. מאז היוגה הפכה מחלק קטן בחיים שלי לדרך שבה אני חיה אותם.

למדתי אשטנגה בהודו, השלמתי הכשרות בהאטה ויניאסה, מיינדפולנס וריפוי, ובהמשך הכשרת אשטנגה מתקדמת בהיקף של 500 שעות עם Erika Rintovich, תלמידה ישירה של Sharath Jois בשושלת של Pattabhi Jois.

צברתי מאות שעות של הכשרה והוראה, לימדתי בארץ ובאוסטרליה, וסייעתי בשתי הכשרות מורים של 200 שעות.

אבל בסופו של דבר, הדבר שהכי חשוב לי כמורה הוא לא כמה שעות למדתי. אלא כמה אני מצליחה לראות את האדם שמולי.

להבין מה הגוף שלו צריך היום. מתי לדחוף קצת. ומתי להגיד:

"עזבי. היום ננוח."

Prema נבנה מתוך הדרך הזאת. מתוך הרצון ליצור מקום שבו אפשר לתרגל ברצינות — בלי לקחת את עצמנו כל כך ברצינות.